AU-PAIR IN AMERICA - על החברה והתהליך
- Gani Poppins
- Aug 23, 2018
- 4 min read
Updated: Aug 25, 2018
מידע על התהליך של ביקאמינג אופר ועל התנאים שמגיעים למשתתפות. מזמינה את כל מי שרוצה לדעת לתוך מה הכנסתי את עצמי או את מי שמתעניינת בתוכנית לקרוא את הפוסט ולהבין מעט יותר טוב מה זה בעצם אומר להיות אופר בארה"ב.
אחרי שכבר הגעתי לראיון, התברר לי שיש המון חברות שאפשר לעשות דרכן את התוכנית. בחרתי להיות אמיצה (או טיפשה, תלוי את מי שואלים) ולהשאר בחברה שמצאתי בטענה ש"מה שצריך לקרות קורה, ואם הגעתי דווקא לפה בטוח יש לזה סיבה טובה". שמחה להציג לכם את החברה שלי:
"AU-PAIR IN AMERICA"
כמו שציינתי, קיימות מספר חברות ישראליות המשתייכות לתוכנית הבין-לאומית, חלקן אפילו לא לוקחות כסף,מה שאומר ששווה לבדוק טוב את כל האופציות לפני שאת בוחרת. מה שכן- אני יכולה להגיד שהליווי הצמוד של דני והדאגה שלו לאורך כל הדרך, שווים כל שקל! בתהליך כזה קריטי, מאוד חשוב שיהיה מישהו שתוכלו לדבר איתו, לשאול כל שאלה, ולסמוך עליו שיעזור כשתצטרכו.
" #טינדר של משפחות ואופריות! "
על התוכנית והשלבים בדרך לטיסה
תוכנית האופר בארצות הברית נמצאת תחת פיקוח הממשל האמריקאי, ומאושרת ע"י שגרירות ארה"ב! למשתתפות שיואשרו לתוכנית תוענק וויזת עבודה ומעמדן החוקי יהיה שווה לכל עובדת חוקית בארצות הברית, לרבות כרטיס ביטוח לאומי ותנאים סוציאליים הולמים.
ועכשיו בשפה קצת יותר תכלסית- אחרי שממלאים כמה טפסים (כולל המלצות טיפול בילדים\המלצות אופי), מגיעים לראיון אצל דני במשרדי החברה שבראשון לציון. דני רואה כמה את מקסימה וחביבה, ופותח לך עמוד באתר החברה, בו הוא מעלה את הטפסים שלך (לאחר תרגום), תמונות שלך עם ילדים, ועוד כל מני טפסים כמו אישור רופא ודברים לא מסובכים אחרים. מהרגע שאת עוברת את אישור החברה, העמוד שלך בעצם נפתח למשפחות בארה"ב ומכאן והלאה- טינדר של משפחות ואופריות! יפנו אלייך ערימות של משפחות (אם את ידידודית למשתמש, מושלמת ונוחה כמוני כמובן) שלא תדעי בכלל מאיפה זה בא. העמודים האישיים של כל משפחה שתסמן שהיא מעוניינת בך יפתחו לך באתר, ותוכלי לראות שם תמונות שלהם, איפה הם גרים בארה"ב, ומכתב שהמשפחה כתבה שמספר על הילדים ועל אורח החיים של המשפחה. אחרי שתשברי את הראש בקריאה של כל האנגלית, תצטרכי ללחוץ על כפתור ירוק או אדום - מעוניינת או לא מעוניינת. אם תלחצי שאת לא מעוניינת, תצטרכי להסביר בקצרה למה (אירוע לא נעים במיוחד, אני העדפתי פשוט לשלוח מייל למשפחה ולהגיד שאני לא אוכל להגיע אליהם). עכשיו מגיע שלב הראיונות בסקייפ, וכן,זה מביך בדיוק כמו שזה נשמע! את תצטרכי לקבוע אחד כזה עם כל משפחה שתראה לך מעניינת, ובו תוכלי לבחון את הדינמיקה שלך איתם ולראות האם אלו באמת אנשים שתרצי לגור איתם שנה שלמה. מאוחר יותר גם תכירי את הילדים דרך הסקייפ, ואז הלב שלך כבר יימס ולא תהייה שום דרך חזרה... אגב, התהליך הזה הוא שברון לב פוטנציאלי אחד גדול.
כשסוף סוף תבחרי משפחה (החלטה שכנראה תהייה אחת הקשות שעשית עד כה בחייך הקצרצרים) אתם תעשו מאצ'- בעצם השלב בו אתם ממסדים את הקשר האינטרנטי והמוזר שלכם, ומכריזים לחברה- "חבר'ה, אפשר להרגע, איטס א דאן דיל". מכאן צריך עוד לחתום על הסכם שכל הצדדים הבינו את החוקים והתנאים, למלא כמה טפסים לקראת הראיון בשגרירות, וללכת לקבל את הויזה שלכן! אה כן, ולהפרד מכל האנשים שחשובים לכם, לחשוב על איך פאקינג אורזים מזוודה לשנה, ולהתחיל לקלוט שהחיים כמו שהכרתן אותם עד עכשיו הולכים להסתיים.
התנאים הנהדרים שאנחנו זוכות להם
*מחייה- משתנה מעט בין משפחה למשפחה. חדר פרטי משלך יהיה לך בוודאות, ואולי אפילו קומה או יחידה משלך. בנוגע לשירותים ומקלחת פרטיים- אין הבטחה (אחד הדברים ששווה לשאול כבר בראיון הראשון עם המשפחה). את כל הארוחות שתרצי את יכולה לאכול במטבח של המשפחה, מה שאומר שלא תצטרכי להוציא כסף לא על מגורים ולא על אוכל. בקשר לרכב- משפחות מסויימות מחזיקות רכב במיוחד בשביל האופר, משפחות אחרות מאפשרות לאופר להשתמש ברכב שלהן, ויש משפחות שבכלל לא מחזיקות רכב (שזה מעולה למי מאיתנו שחוששת מנהיגה בחו"ל). *לימודים- המשפחה אצלה תגורי תהייה מחוייבת לשלם לך מינימום 500$ לקורסים באחת האוניברסיטאות לביתם. אם תמצאי לך משפחה שיש לה הרבה כסף ואוהבת לפרגן- ישלמו גם יותר. בכל מקרה אם יש משהו ספציפי שתמיד חלמת ללמוד אבל הוא מעבר ליכולות המשפחה- תוכלי להשלים את הסכום החסר בעצמך ולהתפתח בתחום שאת אוהבת.
*שעות עבודה- מקסימום של 10 שעות ביום. מקסימום של 45 שעות בשבוע. כלומר- לא יכולים להפוך אותך לעבד. שעות העבודה משתנות ממשפחה למשפחה בהתאם לעיסוק של ההורים, מספר הילדים, והמסגרות בהן הם נמצאים. בהגדרה, המשפחה יכולה לחייב אותך לעבוד בסופי שבוע (לכן שווה להבהיר מראש את הצורך של המשפחה), אבל מגיע לך סופ"ש אחד פנוי בכל חודש. ואם אנחנו כבר בקטע של זמן פנוי, בכל השנה הזאת- את מקבלת 14 ימי חופשה בתשלום, אותם תצטרכי לתאם מול המשפחה.
*עבודה תכלס- העבודה ממש משתנה בהתאם לכמות הילדים וצורך המשפחה. יהיו משפחות שיצפו ממך להיות כמו אחות גדולה ששומרת על אחים שלה, ויהיו משפחות שיצפו ממך להיות ממש דמות חינוכית וללמד את הילדים עברית\כל דבר אחר שהילד צריך ללמוד. חלק מהמשפחות יצפו ממך לעזור בכביסות של הילדים או בהכנת הארוחות שלהם, וחלק לא. מה שכן- אף משפחה לא יכולה לבקש ממך לעשות כביסות של שאר דיירי הבית \ נקיונות של חדרים שלא רלוונטיים אלייך או לילדים, וכו'. זה לא חוקי!
*טיולים- בכל הימים שאת לא צריכה לעבוד- את יכולה לטייל ולחקור איפה וכמה שאת רק רוצה. בסוף שנת העבודה שלך אצל המשפחה, הוויזה מאפשרת לך להשאר עוד חודש אחד בו את יכולה להתרחק ממש מהמדינה בה גרת ולגלות את המקומות היותר רחוקים של ארה"ב.
*ליווי- בכל שכונה גדולה\אזור, ישנה נציגה מטעם החברה שדואגת לרווחת האופריות. במקרה שהמשפחה חורגת מהדרישות שקבעתם ואת לא מצליחה לפתור את הבעיה מולם- הנציגה תהייה שם לגשר בניכם. היא בערך כמו אחות גדולה בשבילנו ותהייה שם לעזור לנו בכל דבר שנצטרך. הנציגה גם תדאג לארגן מפגשים חודשיים של כל האופריות שנמצאות באזור שלה, וככה נכיר עוד חברות חדשות לאוסף! *משכורת- עצוב לי לספר, אבל המשכורת די מביכה. 200$ לשבוע (אחסוך לכן את ההמרה לשקלים כי זה טראגי). באופן אישי אני הולכת על השנה הזאת נטו בשביל החוויה של מגורים בחו"ל, אנשים ותרבות חדשה שלא הכרתי, והחברים שמצאתי בתגלית. אה כן, ובשביל התחושה המדהימה של לקבל חיבוק מילד טהור שאוהב אותך באמת כי את כמו אמא שנייה בשבילו. משיחות שהיו לי עם אופריות שנמצאות עכשיו בעיצומה של השנה שלהן- מי שרוצה לחסוך, לגמרי יכולה לעשות את זה. מי שרוצה להנות, לגמרי יכולה לעשות את זה. הכל תלוי באופי שלכן ובאורח החיים שלכן.
בקיצור... אי אפשר לקצר. את ההסברים על התוכנית יכולתי להמשיך לכתוב גם עוד שבע שעות, אבל המשפחה שבחרתי מחכה לי לשיחת סקייפ (כבר יש לי משפחה - יס!!), אז אסכם את הפוסט כאן, ואציע לכל מי שבאמת מתעניינת בתוכנית להכנס לקרוא עוד דרך האתר של אופר אין אמריקה! בטוחה שלא תצטערו.... ובכל מקרה, אני כאן לכל שאלה! מוזמנות לפנות אלי בלשונית "צרו קשר", מבטיחה לענות במלוא הרצינות :) שלכם תמיד (או עד שאבלע בתוך חיי האופר ולא יהיה לי רגע לכתוב), גני הנני
Comentarios